דירוג אשראי

בס"ד     

  דירוג אשראי 

הקדמה :

ועדת דורפמן, שהוקמה ב-2014 במטרה לגבש המלצות לשיפור השיתוף בנתוני אשראי, ציינה בדוח הסופי שהמערכת הבנקאית הישראלית מאופיינת בריכוזיות גבוהה :

94% מהפעילות הבנקאית מרוכזת בידי 5 הקבוצות הבנקאיות ולמעלה ממחצית מהפעילות מרוכזת בידי 2 הקבוצות הבנקאיות הגדולות.

המשמעות היא שרוב האשראי של משקי הבית והעסקים הקטנים נמצא בידי הבנקים ויחד אתו מוחזק גם המידע על אותו אשראי: כמות ההלוואות, היקף האשראי, מצב המסגרת המתחדשת, מספר הצ'קים שחזרו ובעצם כל הנתונים שבעזרתם אפשר להעריך כמה טוב אנחנו עומדים בהתחייבויות שלנו.
זהו לא סתם מידע אלא כוח עצום שבעזרתו אפשר לנתח בצורה מדויקת את הסיכונים של כל לקוח ולהתאים את תנאי ההלוואה.

יצוין, כי לנותני אשראי שאינם הבנקים, כגון גופים חוץ בנקאיים, לא הייתה גישה למידע החשוב הזה, כך שהם היו חייבים לתמחר עסקאות בריבית גבוהה מאוד לכל הלקוחות שלהם בשל חוסר ידע ושקיפות לגבי איתנותם הפיננסית.

חוק נתוני אשראי

בעקבות ועדת דורפמן נחקק חוק נתוני האשראי בשנת 2016 שהגדיר מחדש את המידע הפיננסי הנאסף על הלקוחות ואת דרכי הפצתו הלאה. החוק הסדיר דרך לשיתוף מידע בנתוני אשראי של הגופים הפיננסים השונים.

מטרת החוק הייתה פתיחת שוק האשראי והפיכת דירוג האשראי לפלטפורמה למתן אשראי זול יותר. החוק החדש הגדיר גם, כי לא ייאסף רק מידע שלילי, אלא גם מידע חיובי, הכולל נתונים על הלוואות שנלקחו ונפרעו על ידי משקי בית ועסקים קטנים.

מערכת נתוני אשראי

במערכת זו נאספים נתונים לגבי התחייבויות האשראי של יחידים, אזרחי ותושבי ישראל, וכן לגבי אופן הפירעון של התחייבויות אלה.

בבסיס ההקמה של מערכת נתוני אשראי, עמדה ההנחה שמידע הוא המפתח לתמחור הלוואות בצורה טובה יותר.

המערכת מאפשרת לכלל השחקנים בשוק האשראי גישה למידע, וכך כל גוף יודע לפלח את המידע ולתת אשראי אטרקטיבי למגוון לקוחות.